העתירה
1. לפניי עתירה מינהלית המופנית נגד הודעה ששלחה המשיבה, עיריית ירושלים, לעותרים, מרדכי ויונה ורטהיימר, בדבר "התראה אחרונה לפני נקיטת צעדי אכיפה" בגין אי-תשלום ארנונה עבור דירה שבבעלות העותרים ברחוב וולנשטיין בירושלים. העותרים טוענים, כי הודעה זו ניתנה בהיעדר סמכות ובחוסר תום לב, שעה שהעותרים כבר נשאו בתשלומי הארנונה שהושתו עליהם; כי העירייה פעלה בשרירותיות ובחוסר סבירות כשהטילה צו עיקול על חשבון הבנק של העותרים, לצורך גביית הסכום הנקוב בהודעה הנ"ל; וכי לאור האמור יש להורות על ביטולה. כן גורסים העותרים, כי מנהל הארנונה בעיריית ירושלים נמנע מלהשיב על ההשגות שהגישו בגין ההודעה האמורה, ועל-כן, בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, יש לקבל את השגותיהם במלואן.
רקע עובדתי
2. עתירה זו נוסבת על שומת חוב לתשלום ארנונה לעיריית ירושלים, בנוגע לדירת מגורים ברחוב וולנשטיין 91 בירושלים (להלן - הדירה או הנכס), לגבי השנים 2008, 2009 ו-2010.
העותרים רכשו את הדירה בשנת 1991, ולמן אותה העת ועד ליום 31.3.97 שילמו את תשלומי הארנונה לעיריית ירושלים באמצעות הוראת קבע; זאת, על-סמך הודעה לתשלום ארנונה כללית לשנת 1991 שנשלחה לעותרים ביום 3.3.91, ובה צוין כי השטח לחיוב בארנונה הנו 101 מ"ר. יודגש כבר עתה, כי בשנת 1994 עודכן שטח הדירה כך שהועמד על 110 מ"ר, זאת על-סמך "דירת טיפוס" המצויה בבניין ומבלי שבוצעה בדירה מדידה בפועל, לאחר שבמספר ביקורים בגדרו של סקר שנערך במקום נמצא הנכס סגור. לאור האמור, עודכנה שומת הנכס החל מיום 1.1.95 בהתאם, ולטענת העירייה, הודעה על כך נמסרה לעותרים; אולם האחרונים טוענים כי הדבר מעולם לא הובא לידיעתם.
3. ביום 31.3.97 השכירו העותרים את הדירה לעיריית ירושלים, על-מנת שזו תפעיל במקום "תחנה לאם ולילד"; ובהתאם להוראות הסכם השכירות בין הצדדים הוארכה תקופת השכירות עד ליום 31.3.08, שבמהלכה היו העותרים פטורים מתשלום ארנונה בגין הדירה.
ביום 31.3.08 הוחזרה הדירה להחזקת העותרים, אולם הם לא נשאו בתשלומי הארנונה עבור יתרת שנת 2008; זאת, היות שלטענתם לא נשלחה להם הודעת תשלום. לאור האמור, הגישה המשיבה ביום 25.10.09 תביעה בסדר-דין מקוצר בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, לתשלום החוב שנזקף לעותרים בגין אי-תשלום הארנונה לשנת 2008, בסך 25,462.97 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה. עם הגשת התנגדות על-ידי העותרים, הועבר ההליך לבית-משפט השלום בירושלים (בש"א 8893/09).
ההליך בבית-משפט השלום כאמור, בנוגע לחוב הארנונה לשנת 2008, התנהל במהלך שנת 2009 ושנת 2010; והוכרע - כפי שיובהר בהמשך - רק ביום 2.1.11. ביני לביני, נרשמו לעותרים חובות נוספים בגין אי-תשלום ארנונה, לשנת 2009 ולשנת 2010, כמפורט להלן.
4. העותרים לא נשאו בתשלום הארנונה לשנת 2009, היות שלטענתם לא נשלחה להם הודעת תשלום מתאימה; אולם, לכתב-התשובה מטעם המשיבה צורף העתק "הודעת תשלום ארנונה כללית לשנת 2009" שהונפקה לעותרים ביום 18.12.08, בסך 31,657.23 ש"ח. יוער, כי בהודעת חיוב זו צוין ששטח הדירה לצורכי החיוב בארנונה הנו 110 מ"ר. מכל מקום, העותרים פנו מיוזמתם ביום 18.11.09 למנהל הארנונה בעיריית ירושלים (להלן - מנהל הארנונה), בבקשה כי תונפק להם הודעת תשלום לשנת 2009 על-מנת שיוכלו לשאת בתשלום הנדרש; וכן פנו בבקשות נוספות כאמור בימים 31.11.09 ו-14.12.09. ביום 27.12.09 נשלחה לעותרים הודעת תשלום שכללה שלושה סכומים: 35,978.79 ש"ח עבור שנת 2009, 28,275.141 ש"ח בגין חוב קודם משנת 2008, וסכום של 32,497.30 ש"ח בהתייחס לשנת 2010 - ובסך הכל 96,652.23 ש"ח. בד בבד, כפי שעולה מכתב-התשובה של העירייה, הונפקה לעותרים ביום 22.11.09 "הודעת לתשלום ארנונה כללית לשנת 2010" על-סך 32,172.33 ש"ח, אשר לטענת העותרים לא נתקבלה אצלם.
5. בין הצדדים הוחלפה תכתובת עניפה בנוגע לחובות אלו, שבה הלינו העותרים - הן על סיווג הדירה, אשר לטענתם ייעודה הוא "למגורים", והן על השטח שנקבע לחישוב הארנונה, שלגרסתם שונה שלא כדין מ-101 מ"ר ל-110 מ"ר. כפועל יוצא, השיגו העותרים אף על שיעורי החובות. בעקבות שיחות טלפוניות בין העותרים לבין מנהל הארנונה, ולאחר תכתובות שונות שהוחלפו בין הצדדים, שונה סיווג הנכס ל"מגורים" וסכום החוב הופחת לסך של כ-20,000 ש"ח, כפי שעולה ממכתבו של מנהל הארנונה מיום 19.1.10 וכן ממכתבו של מנהל הגבייה בעיריית ירושלים, מיום 2.2.10. כמו-כן, צרפה העירייה העתק מ"הודעה לתשלום ארנונה כללית" ביום 25.1.10, אשר נשלחה לטענתה לעותרים בהתאם לסכום האמור.
6. ביום 25.2.10 שילם העותר סך של 1,574.85 ש"ח עבור החוב לשנת 2008, כפי שהסכימו הצדדים במסגרת ההליך שהתנהל בבית-משפט השלום בגין החוב לשנה זו; אולם בהודעה שהגישה המשיבה לבית-משפט השלום בגדר הליך זה ביום 8.4.10 צוין, כי "בעקבות תשלום הסך של 1,574.85 ש"ח ששולם על חשבון החוב ע"י המבקשים [העותרים], נותרה יתרת חוב בתיק זה שעומדת על סך של 4,506 ש"ח". כך עולה גם ממכתב ששיגר ב"כ המשיבה בבש"א 8893/09 לידי העותרים, מיום 7.4.10. בד בבד, ביקשו העותרים בשיחות טלפוניות ובתכתובות שונות, בימים 17.2.10, 22.2.10 ו-7.3.10, כי יונפקו להם שוברי תשלום עבור השנים 2009 ו-2010, תוך פירוט החשבונות בהתאם, לצורך תשלום החובות. עוד בטרם נענו פניותיהם של העותרים על-ידי מנהל הארנונה, שלחו הם ביום 8.3.10 המחאה בסך 6,299.37 ש"ח לפקודת גזברות עיריית ירושלים כתשלום הארנונה עבור שנת 2010, תוך שציינו, כי הסכום מבוסס על פרטי הסיווג של הדירה ועל התעריף למ"ר כפי שקבעה מועצת העירייה לשנת 2010. כמו-כן ביקשו העותרים, כי יועבר אליהם התעריף למ"ר שקבעה מועצת העיר לשנת 2009, לצורך תשלום הארנונה לשנה זו.
7. ביום 3.3.10 השיב מנהל הארנונה במכתב לטענות העותרים, ובו צוין, בין-שאר, כי בשנת 1995 נערכה מדידה בנכס שעל-פיה עודכן שטחו ל-110 מ"ר; כי העותרים לא הלינו על כך עד ליום זה; וכי למכתב מצורף שרטוט של הנכס, והעותרים מתבקשים לציין על-גביו אילו שגיאות, לטענתם, מופיעות בו. בפועל, השרטוט לא צורף למכתב זה. כמו-כן ציין מנהל הארנונה כדלהלן:
"יתרת החוב בגין הנכס האמור הנה 19,196.97 ש"ח בחלוקה הבאה: בגין שנת 2008 סך של 4,503.41 ש"ח;
בגין שנת 2009 סך של 7,710.12 ש"ח;
בגין שנת 2010 סך של 6,983.44ש"ח".
8. בעקבות האמור פנו העותרים במכתב מיום 22.3.10 למנהל הארנונה, ובו טענו, כי החוב לשנת 2008 סולק, בעקבות ההליך שהתקיים בבש"א 8893/09; כי חוב הארנונה לשנת 2010 נפרע, עם תשלום ההמחאה בסך 6,299.37 ש"ח ששלחו העותרים כאמור ביום 8.3.10 על-סמך התעריף למ"ר כפי שקבעה מועצת העירייה לשנת 2010; וכי באשר לתשלום עבור שנת 2009 - לא נשלחה לעותרים הודעה בדבר התעריף למ"ר שנקבע לשנה זו כדי שיוכלו לשלם את החוב. אשר על אלו ביקשו העותרים, כי יועברו להם הנתונים הרלבנטיים לצורך תשלום החוב לשנת 2009, וכן יישלח אליהם שרטוט הדירה לצורך חישוב שטחה. משלא נתקבלה תשובה לפנייה זו, העבירו העותרים ביום 16.4.10 המחאה נוספת לפקודת גזברות עיריית ירושלים על-סך 5,959 ש"ח עבור תשלום הארנונה לשנת 2009, סכום אשר חושב על-ידם על-פי הערכה של 59 ש"ח למ"ר; וכן ביקשו, פעם נוספת, כי יועבר אליהם שרטוט הנכס של-פיו נקבע שטחו.
9. בסמוך לאחר מכן, שלחה המשיבה הודעה לבית-משפט השלום בירושלים, במסגרת בש"א 8893/09, ובו ציינה, כי העותרים "שילמו את יתרת חוב הארנונה נשוא התביעה המשפטית המוזכר בהודעה שהוגשה ביום 8.4.10". לאור האמור, נסתיימה המחלוקת העיקרית בין הצדדים בנוגע לשנת 2008, והם נותרו חלוקים אך בשאלת ההוצאות הכרוכות בהליך הבש"א; זאת, כפי שניתן ללמוד מהחלטתו של בית-משפט השלום, אשר ניתנה לימים בהליך זה, ביום 2.1.11 (בש"א 8893/09 ורטהיימר נ' עיריית ירושלים(2.1.11)).
10. ביום 20.10.10 נתקבלה אצל העותרים "התראה אחרונה לפני נקיטת צעדי אכיפה" לתשלום חוב ארנונה בסך 7,504.99 ש"ח, אשר עומדת במוקד עתירה זו, ובה צוין כי "החוב מתייחס לתקופה מיום 10.3.09 ועד ליום 31.12.10 לא ברציפות; כי החוב עבור שנת 2010 הנו 740.93 ש"ח וכי החוב עבור שנים קודמות עומד על 6,764.06 ש"ח (להלן - הודעת ההתראה). במכתב מיום 11.11.10, שכותרתו "דירת המגורים ברח' וולנשטיין 91 רמות - תשלום ארנונה" השיגו העותרים על הודעת ההתראה, ובין השאר ציינו, כי לא קיבלו כל הודעת חיוב לתשלום בטרם נשלחה אליהם הודעת ההתראה; כי שילמו את חוב הארנונה לשנים 2009 ו-2010 בהמחאות שנמסרו במכתביהם מיום 8.3.10 ומיום 16.4.10, כאמור לעיל; כי לו היו נשלחות לעותרים הודעות תשלום במועדן, היו יכולים הם לשלם את הארנונה מראש, ולזכות בהנחה בשווי 1% מגובה החוב; וכי במחדליה מנעה העירייה מהעותרים את ההנחה האמורה. לאור האמור ביקשו העותרים לבטל את הודעת ההתראה, להשיב להם סכומים בגין הנחה שלא ניתנה להם עבור התשלום לשנים 2009 ו-2010 וכן להחזיר את תשלום היתר ששילמו לטענתם עבור שנת 2009 לפי הערכה. ביום 7.12.10, לאחר שהתקבל אצל העותרים שרטוט הדירה שעל-פיו חויב שטחה לצורכי ארנונה, שיגרו הם פנייה נוספת למנהל הארנונה ובה הלינו על שטח הדירה הרשום אצל המשיבה כבסיס חיובי הארנונה, על-סמך השרטוט הנ"ל, וביקשו לשנות את פרטי החיוב כך ששטח הדירה יירשם כ-101 מ"ר. פנייה דומה נוספת שלחו העותרים גם ביום 13.12.10.
11. בטרם נתקבלה אצל העותרים תגובתו של מנהל הארנונה לאמור לעיל, הטילה העירייה ביום 14.12.10 צו עיקול בסך 7,504 ש"ח על חשבון הבנק של העותרים, בגין החוב שצברו. ביום 22.12.10 פנו העותרים במכתב נוסף למנהל הארנונה לאחר שטרם קיבלו את התייחסותו לפניותיהם הקודמות, ובו חזרו על הטענות שהועלו במכתבם מיום 11.11.10, וכן הלינו נגד הטלת העיקול, ובין-היתר על כך שהודעה אודותיו לא נמסרה להם.